פרסי ג'קסון וכו'

סיימתי לא מזמן את כל סדרת "פרסי ג'קסון והאולימפיים" וגם את כל השלושה שתורגמו בסדרת "גיבורי האולימפוס".

ריק ריירדן היקר, "הגיבור האבוד" לא היה משהו מסיבה אחת פשוטה- פרסי לא היה שם. ואז, לרגע אחד קטן, הפכת לזה-שכתב-את-פרסי-ג'קסון, ואז יכולתי להמשיך. אחרת הייתי נוטשת את זה.
גנב הברק היה מעולה.
ים המפלצות גם.
קללת הטיטאן גם.
הקרב על המבוך גם ובעיקר.
תקוות האולימפוס- האהוב עלי.
הגיבור האבוד- רק בגלל הנאמנות שלי לפרסי.
בן נפטון- מאותה סיבה, וגם בגלל שפרסי היה שם!!
אות אתנה- מדהים.
אז למרות הגיבור האבוד, אני עדיין אוהבת אותך, מר ריירדן. ואני מקווה שימהרו טיפה יותר עם "בית האדס", כי קראתי את כל השמונה האלה בשבועיים, אז אל תהרוס לי סתם ככה  שאני אשכח הכול לעוד שנה.
                 


ובקיצור, חמש סימניות:












כשבדיוק גמרתי את השלישי, והתחלתי את הרביעי (הכריכה הכי יפה, נכון?), היה לי שיעור היסטוריה. אז המורה שלי, נקרא לו משה (זה לא השם האמיתי שלו...), אמר לי לסגור את הספר. אבל רבאק! בדיוק התחלתי את הספר הרביעי!! מה נראה לו?? אז הנחתי את הספר השלישי הפוך על השולחן, כאילו אני לא קוראת, ובעצם קראתי את הרביעי מתחת לשולחן! כל כך מזל שהם דומים! משה לא חשד בכלום!

בסדרת "גיבורי האולימפוס" עומד לצאת הספר הבא "בית האדס", ויצא הספרון "בן סובק", שמפגיש בין פרסי לקרטר קיין מהסדרה המצליחה השנייה של ריק ריירדן "משפחת קיין והאלים המצריים".

עד הפעם הבאה,
ספיר