"כולנו אך דמויות בסיפור,
התפקיד למפרע כתוב ותפור.
כולנו הומצאנו לתכלית ידועה,
לא נוכל לחולל חדשות לישועה,
או להשתנות ולהיות לאחרים-
כי איננו אלא דמויות בספרים"

"הסיפור שאינו נגמר", מיכאל אנדה, הוצאת "לנדורי", עמוד 81

יום שבת, 25 במאי 2013

משפחת קיין והאלים המצריים- הפירמידה האדומה

התחלתי את "הפירמידה האדומה" לפני שבועיים בערך. חשוב לי לציין שזה לא טוב כמו "פרסי ג'קסון" אבל בהחלט מתקרב לרמה שלו וראוי להערכה רבה. רבה מאוד.

על מה מסופר?
קרטר אוהב את אבא שלו. גם באופן כללי אין לו בעיה לטייל אתו ברכבי העולם וללמוד ממנו ארכיאולוגיה מצרית. וגם אם יש לו בעיה- הוא הרי לא יאמר את זה לאבא שלו. וגם אין לו הרבה בעיה להיפגש עם אחותו, סיידי, רק פעמיים בשנה.
סיידי גרה עם סבתא וסבא שלה והחתולה שאבא הביא לה. היא חיה חיים הרבה יותר נורמליים מאשר קרטר. בסוד היא מקנאה בו ובזמן שלו עם אבא. אבל היא הרי לא תגיד את זה.
הסיפור מתחיל באחת משתי הפעמים בשנה שהם נפגשים, ומסופר בהקלטה שהסופר קיבל מהם, שבה הם מספרים את סיפורם.

בקיצור:
אין על ריק ריירדן. שוב הוא הצליח להעביר את מה שהוא רוצה באחת הדרכים הכי נפלאות שקיימות לאדם. והוא הרי עושה את זה בכל כך כהרבה כישרון! (הוא כתב את ספרי "פרסי ג'קסון" המדהימים, שמלמדים על המיתולוגיה היוונית)(וסדרת ההמשך "גיבורי האולימפוס" על המיתולוגיה הרומית)
מחוץ לעלילה המדהימה, הרעיון לכתוב את זה כהקלטה שקרטר וסיידי הקליטו יחד ו"שלחו" לסופר הוא גאוני. העלילה זורמת, כמו בבן דודו "פרסי ג'קסון", ומלאת אקשן והומור, כמו גם העברת הידע על המיתולוגיה המצרית- שלא ידעתי שהיא כל כך מעניינת. כל כך מעניינת שאם תהיה לי אי פעם חתולה- אני אקרא לה "בסתת" על שם אלת החתולים המצרית. ואת כל זה למדתי מהספר המדהים הזה, לגמרי סטייל "פרסי ג'קסון" וגם לאותם גילאים, אבל שונה בהרבה מובנים.
ובקיצור- אהבתי.
יצאו עוד שני ספרים בטרילוגיה- "כס האש" ו"צל הנחש", ועוד ספרון בשם "בן סובק" ומפגיש בין קרטר לפרסי.

ציון:
חמש סימניות. ובלי פרוטקציה מ"פרסי ג'קסון"


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה