רשומות קוטל המלכים: היום הראשון- שם הרוח

קשה כל כך לכתוב את הרקע ואת הסיפור בקצרה של הספר "שם הרוח" מאת פטריק רותפס. קשה כל כך ומסובך עוד יותר. ואני, כבן- אדם שיודע להביע את מחשבותיו בכתיבה אף יותר מבמילים, שגם בהן אני די טובה, לא מצליחה אפילו לחשוב.
המוח שלי ריק פחות או יותר חוץ מ: לנשום, קוותה, לנשום, קוותה...מי זה 

קוותה? בואו ונראה:

רקע לסיפור:

קוטה הוא בעל הפונדק "אבן הדרך" ואולי אף יותר מכך.
וכשאחד האנשים בעיירה מותקף על ידי שד- ניצת בו משהו, משהו מעברו.
מעטים יודעים את עברו האמיתי של קוטה, ואגדות סופרו על מי שהיה. מפגש מקרי גורם לסיפורים להיכתב, וסיפורו של קוותה מתחיל.

על מה מסופר?
הוא נולד כקוותה בלהקה נודדת.
באוניברסיטה, כחמש- עשרה שנים לאחר מכן, הוא היה קוותה חסר הדם.
היו לו שמות רבים, כך הוא אומר, והוא מספר את סיפורו במשך שלושה ימים, לא פחות.
כשהיה בן שתים- עשרה עברו עליו שנים אחדות כיתום וכחסר בית בעיר. האוניברסיטה חיכתה לו, והוא התקבל אליה כנגד כל הסיכויים- גילו הצעיר עד גיחוך והשנים שבילה ללא הכשרה בעיר הפושעים המטונפת.
הוא גנב, שחקן, מכשף, מוזיקאי ורוצח. וזה רק החלק הראשון בסיפורו.

בקיצור:
איך אפשר לעשות קיצור על ספר כזה? 783 עמודים של תענוג צרוף.
אני באמת חושבת לכתוב לכם פה את הפסקה שכתובה בגב הספר, שלקוחה מהספר עצמו, למרות שזה חריגה ממנהגי:

"שמי הוא קווֹתֶה. לשמות נודעת חשיבות רבה, שכן הם מלמדים הרבה על בעליהם. היו לי יותר שמות מכפי שזכאי אדם יחיד לשאת...

הצלתי נסיכות, גנבתי אותן ממלכים עת נמו בתִלי קבורתם. שרפתי את העיר טרֶבּוֹן עד היסוד. ביליתי לילה עם פֶלוּרִיאָן, ובסופו היו לי חיי ובינתי לשלל. גורשתי מהאוניברסיטה בגיל צעיר מגילם של רוב המתקבלים אליה. הלכתי לאור הירח בדרכים שאחרים חוששים לדבר עליהן לאור היום. דיברתי עם אלים, אהבתי נשים, וכתבתי שירים שהזילו דמעות מעיני המזמרים. 

אולי שמעתם עלי".

עכשיו אני שלמה, כי הפסקה הזאת היא אחד החלקים הכי טובים בספר לדעתי, אם היה עלי לבחור בין כל החלקים  הטובים הרבים כל כך.

מגיל 13 ומעלה בלי להתפשר.

ציון:

חמש סימנית. מההתחלה עד הסוף.

מזכירה שפרק 11 בסיפור "סוכנות הזמן" עלה.