חומריו האפלים

"חומריו האפלים", מאת פיליפ פולמן, היא הטרילוגיה הטובה ביותר שקראתי אי פעם.
אני אוהבת את הסדרה הזאת יותר מכל ספר אחר. יותר מ"הארי פוטר" מאת ג'יי קיי רולינג, יותר מ"משחקי הרעב" מאת סוזן קולינס. יותר מכול ספר אחר שנתתי לו חמש סימניות באתר הזה.
אם היו שואלים אותי איזה ספר הייתי לוקחת לאי בודד, הייתי בוחרת באחד הספרים האלה (כפי הנראה באחרון בסדרה, הוא האהוב עלי ביותר).

שנעבור לעלילה?

ספר ראשון, המצפן הזהוב:
"המצפן הזהוב" או, בשם הסרט "מצפן הזהב" יצא לאור לראשונה בשם "אורות צפוניים". מסופר על ליירה, אשר חייה בעולם שבו יש דמונים. יצורים בדמויות של חיות ש"מחוברות" כל אחת לאיש כלשהו. בערך בגיל 12 הם מתקבעות על חיה אחת וספציפית. לפני גיל זה, הן יכולות ...להחליף לכל חיה שקיימת.
ליירה יוצאת למסע מסוכן אל הקוטב הצפוני כדי להציל את חברה רוג'ר עם המצפן הזהוב, או בשמו האחר- אלטיומטר. מכשיר האמת היכול כמובן- לדעת את האמת.
 
ספר שני, הסכין המעודן:
מסופר על ויל, ילד מהעולם שלנו מהעיר אוקספורד שבאנגליה. הוא מצליח לעבור לעולם אחר ושם הוא מוצא את ליירה. ולא רק זה, אלא גם הופך להיות נושא הסכין המעודן, היכול ללחתוך כל דבר שקיים, כולל פתח לעולמות אחרים.

הספר השלישי,משקפת הענבר:
מתרחש בכמה עולמות במקביל. הכי קשה להסברה. אבל אחרי הספרים הראשונים, מי שלא מתחנן לשלישי... אני לא יודעת אם הוא אנושי בכלל.

דברים שכדאי לדעת:
יש מעין ספר נוסף בסדרה שקוראים לו "lyra's oxford" אני מתחילה לקרוא טעימת קריאה שלו עכשיו באנגלית באינטרנט בגלל שלאף אחד לא באמת אכפת שלא הוציאו את זה בעברית.
אם אתם רוצים, הנה קישור: http://www.amazon.com/Lyras-Oxford-Philip-Pullman/dp/0375843698#reader_0375843698

ציון:












אם נחבר חמש סימניות ועוד חמש סימניות נקבל עשר. (לפחות חשבון אני יודעת...)