"כולנו אך דמויות בסיפור,
התפקיד למפרע כתוב ותפור.
כולנו הומצאנו לתכלית ידועה,
לא נוכל לחולל חדשות לישועה,
או להשתנות ולהיות לאחרים-
כי איננו אלא דמויות בספרים"

"הסיפור שאינו נגמר", מיכאל אנדה, הוצאת "לנדורי", עמוד 81

יום חמישי, 15 במרץ 2012

הספרים המעופפים המופלאים של מר מוריס לסמור

סרטון מדהים שנותן הרבה חומר למחשבה.
למשל (כן... אני אוהבת לחשוב):
הכול מתפרק, הכל נהרס. כל מה שרציתי שיהיה כבר לא עוד. הכול השתנה. ואני לא יכול... פשוט לא יכול. אני מחפש עזרה, תשובה, משהו. ואז זה מגיע.
האומנות היא דרך הביטוי שלי. אני כותב בשביל להיות אני. ואם אני לא אני, אז מי כן יהיה? אם הפסקתי להיות אני, אני צריך לחזור- הביתה, אל עצמי.
הישועה באה בדרכים לא צפויות, שבמבט לאחור אין סיבה שלא יהיו. הדרך שבה הכול מופיע היא מיוחדת ומסתורית. כשהכול מתחיל או נגמר . כל מה שאפשר לעשות זה להיות אתה עצמך. ולבטא את עצמך בכל דרך שתוכל.

תמשיכו לחשוב ולבטא את עצמכם!
אוהבת,
 ספיר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה